איך להתגבר על תקיעות ביצירה?

"כדי לדעת מה אתם הולכים לצייר, אתם צריכים להתחיל לצייר"

כך טען פיקאסו, ואני מסכימה איתו.

 

לפני תקופה מצאתי את עצמי דוחה שוב ושוב פרויקט מסוים, ורק אותו.

פרויקטים אחרים התקדמו מצוין. רק אותו כל הזמן דחיתי.

 

כשהגיע הדד ליין האחרון שהצבתי לעצמי כדי לסיים אותו, הבנתי שאם אמשיך

לדחות אותו הוא כנראה לא ייעשה מאליו, ומצד שני אם אכריח את עצמי- הוא לא

ייעשה בכלל, או לא ייעשה ברמה אותה אני מצפה מעצמי לעשות- שתי אופציות

שלא באו בחשבון מבחינתי, לכן האופציה האחרונה הייתה לנסות להבין מה תקוע שם.

 

כיביתי מחשב, הכנתי קפה, התכנסתי לעצמי וניסיתי לחשוב.

מה למען ה' מבדיל את הפרויקט הזה מכל השאר

למה רק הוא תקוע

מה עשיתי בו שונה.

 

הפרויקט הזה כלל כמה חלקים. החלק של התכנון, החלק הטכני והחלק האומנותי.

השלב שבו נתקעתי היה השלב האומנותי. זאת אומרת, התכנון- הושלם. הטכני-

ברור ומסודר. נשאר רק הביצוע.

 

ואז נזכרתי במשהו.

קצת לפני כן, היה לי פחד שלא אסיים את הפרויקט לפני שאצא לחל"ד,

אז ניסיתי כל הזמן ניסיתי לפנות עומס בכל מיני דרכים יצירתיות.

אחת הדרכים הייתה להכין בסיס לשלב האומנותי, ואז 'להתפרע' בתוכו.

כלומר, בניתי שלד שהיה לי בראש, ותכננתי להמשיך ממנו.

 

ואז נפל לי האסימון.

הבסיס הזה שהכנתי- הוא זה שחסם אותי.

ובזמן שאני חשבתי שזה פתרון שחסך לי זמן, הבנתי שזה בדיוק מה

שגרם לפרויקט להיתקע.

 

בפרויקט שדורש עבודת אומנות נטו,

אי אפשר להכין שלד ואז ליצוק לתוכו תוכן.

 

אומנות היא דבר חופשי, תְּלוי 'מוזה' באיזה שהוא מקום.

אומנות מתחילה בטיוטה משורבטת ומתפתחת תוך כדי תנועה.

אי אפשר להגביל אותה, היא חייבת לפרוץ איכשהו,

וכדי שהיא תפרוץ באופן טבעי אסור לתחום אותה במסגרת.

 

השלד שבניתי הגביל את התנועה שלי, שיתק אותי.

הוא הזכיר לי כל הזמן שצריך לסיים, דרך הקו שהתוויתי,

בעוד התנועה החופשית הזו של השרבוט עדיין לא התחילה. 

ומכאן התפתחה רתיעה שהתפתחה לדחייה שגרמה לפרויקט פשוט

להישאר במקום שלו במקום להתקדם.

 

ומפה ההזדהות שלי עם המשפט של פיקאסו. 

כשאני חשבתי שהתקיעות שלי נובעת מחוסר ידיעה מה לעשות, 

התברר שהכל נמצא אצלי, והתקיעות הייתה כי פשוט לא התחלתי.

לא התחלתי כמו שצריך.

 

יש משפט כזה (מתוך הניוזלטר של BRAIN FOOD ) שאומר:

The willingness to figure things out as you go"
is often the only difference
between those who achieve difficult things
"and those who never begin

 

זאת אומרת, הנכונות להבין דברים תוך כדי תנועה היא לעתים קרובות

ההבדל היחיד בין אלו שמשיגים דברים קשים לבין אלו שמעולם לא מתחילים.

 

אני לוקחת את זה גם לכאן. הנכונות להשיג דברים, לפתח דברים

וגם להבין דברים תוך כדי תנועה-היא מפתח רציני להצלחה.

לפעמים אנחנו כבר מציירים את המושלם בראש, מתווים דרך במקום

שאמורה להיות חופשיות- ואז משתקים את עצמנו, מהפחד שמא לא

נעמוד בציפיות של עצמנו.

 

אז מהיום, אם משהו תקוע לך, בפרויקט עיצובי, או אפילו בעסק-

אולי פשוט תעזבי הכל, תנקי את הראש ותתחילי.

 

איך זה יגמר? לכי תדעי.

 

זאת אומרת, לכי, ואז תדעי.