איך להצליח להתמיד גם עם מטלות קשות? 🥬

​שבוע שעבר כשנכנסתי לסופר,

התעלמתי (אוי, זה לא היה קל) מטורי החטיפים והמתוקים,

 

אבל זה לא עזר.

 

הם רדפו אחרי בדמות שלטים של עשר בשלושים

שניים בעשר וארבע בחמש עשרה

וכמעט גרמו לי להתחרט שהחלטתי לעזוב:(

 

כן, שבוע שעבר, ביום שני,

פתחתי רשמית את 'פרויקט הבריאות' האישי שלי

שכולל הימנעות טוטאלית לתקופה קצרה מאוכל מזיק מובהק,

ואחריו- לא, אל תגזימי, לא אכילת חסה למחייתי,

אלא המרת מוצרים פחות טובים בטובים יותר,

ובאופן כללי קצת תשומת לב לשינה טובה וויטמינים מחזקים.

 

אל דאגה, לי ולביתי שלום ואני בד"כ זקוקה לדיאטות השמנה,

גם המקרר לא מלא רק בפיטרוזיליות.

למרות שהמבצע נפתח רשמית ואפילו יום קניות מיוחד הקציתי לו,

עדיין אפשר למצוא בארונות קפאין, שומן טרנס, צבעי מאכל וכאלה,

רק 'פשוט' נוספו להם מתחרים בדמות עשבים, גרגירים,

ומארזים של קטניות ודגנים עם שמות שפעם בקושי ידעתי להגות,

פשוט נחה עלי הרוח, תתפללו שיחזיק.

 

 

ואיפה הפאנץ'?

כל האריזות החדשות לא היו זולות יותר,

בכלל בכלל לא.

 

בסופו של סיבוב מצאתי את עצמי עם הר נמוך של מוצרים מהרגיל,

ועם חשבון גבוה הרבה הרבה יותר.

 

(אתן מבינות? במקום לשלוח אלי תעודת הוקרה מטעם חסלט שקניתי

את כל סוגי הירקות העליים שהיו במדף- אני מקבלת בקשה על דף מהוה

עם דיו נמחק ולוגו של אושר עד- עם בקשה מנומסת לשלם להם. עולם הפוך!)

 

ולא רק זה.

כחובבת ג'אנק מושבעת,

אני רגילה למארזים קלילים של עשר בעשר-

כאלה שפותחים, מנשנשים וזורקים,

בלי לחשוב ובלי להתאמץ,

ופתאום אני מוצאת את עצמי עובדת קשה.

 

עובדת לפתוח מארזים שלכי תמצאי איך ואיפה לאחסן אותם עכשיו,

עובדת לברור קבוצת עשבים, להרתיח, לחכות, לסנן,

להעביר לקנקן ורק אז לכוס- שהיא בעצם כוס תה פשוטה של בוקר.

 

ועוד לא דיברתי על הסלט של ארוחת בוקר,

שכמה שהוא כיפי ומפנק- הוא גם מתיש.

כל בוקר, לכי תהפכי קבוצת עלים בצורות שונות

עם איזה שבע סוגי ירקות- לסלט מזמין וטעים.

כל בוקר.

 

אבל מה, זה יצא משתלם בסוף:

חסלט לא שלחו תעודה,

אבל אני אמרתי חסל וחסלט להרבה מאוד דברים.

 

נתחיל מזה שהתחלתי לקום מאוד מאוד מוקדם כדי להספיק

(את לא רוצה לדעת כמה מוקדם וגם אני האמת לא רוצה לגלות

שמא לקוחה מתחבאת פה בשקט ותארוב לי מחר בעלות השחר;)

נמשיך עם העובדה שלהפתעתי למרות הקימה המוקדמת,

הייתי באנרגיות שיא לאורך כל היום,

וכבונוס: נשאר לי זמן פנוי לכמה דברים שחיכו הרבה זמן,

כאבי ראש של קפאין אינסופי- חלפו מהעולם כלא היו,

וחוויתי רמות חדשות של ריכוז ובהירות מחשבתית.

 

 

לא באה לשתף פרויקט ללקוחה יועצת תזונה

(למרות שאין ספק שאחרי כל עבודת עומק ללקוחות

אי אפשר שלא להתאהב עד העצם במשנה שלהם)

וגם לא באה לשווק תזונה נכונה עכשיו,

(למרות שאני ממליצה על זה לגמרי)

 

באתי לשווק לך את הסוד הגדול של ההצלחה:

 

מה שטוב ומקדם:

בד"כ דורש ממך סבלנות גבוהה,

התמדה לא רגילה,

משמעת עצמית של ברזל

וכן, גם השקעה כספית. אאוצ'.

 

ולעומת זאת,

מה שתוקע אותך במקום ולפעמים אפילו מזיק,

זה כל מה שנמצא באזור הנוחות שלך.

לא סתם חטיפים מזיקים זולים כל כך וזמינים לפתיחה ונשנוש

זה בדיוק המטרה: שתצרכי מהם כמה שיותר.

 

אבל הלוו,

זה עוצר אותך, זה דופק אותך, זה מזיק לך.

 

מה אכפת לי? זה נח. זה טעים…

 

ואולי מפה מגיעים למסקנה המתבקשת,

שאם את רוצה להיות אחרת, שונה, מותג, אוטוריטה

או אפילו 'רק' להצליח מאוד ולהרוויח היטב בס"ד,

תברחי מאזור הנוחות שלך!

 

אל תפחדי להשקיע זמן, אנרגיה, כסף,

תתמידי בבריחה.

 

יש משפט כזה (של ג'קסון בראון)

"בעימות בין הנחל לסלע,

הזרם תמיד מנצח,

לא בכוח אלא בהתמדה" 

 

התמדה בטוח תשתלם בסוף.

 

אבל בשביל להצליח להתמיד-

צריך רעב להצלחה.

 

וכשרעבים, לא כדאי להתבזבז על חטיפים פה ושם

צריך לקום ולהתחיל לעבוד, אין מה לעשות.

 

 

​