איך ליהנות מהדרך בעסק?

הבן שלי חזר אתמול מהגן עם ראש-דשא ורץ למרפסת להשקות אותו במים.

אחרי שהוא סיים לתלות סביב הצלחת ששמנו לו אטבי כביסה, לבהות בו,

להשקות עוד טיפה, להוריד את האטבים ולסדר שוב, הוא מיצה את

ההתעסקות איתו והלך לשחק עם הבימבה.

 

אחרי כמה דקות הוא חזר וראה שנעלמו כל המים, אז הוא נכנס הביתה

בריצה וביקש להשקות אותו בעוד מים. יצאתי איתו למרפסת והסברתי לו

שהמים לא נעלמו, הוא פשוט 'שתה אותם' ומחר יצמח שם דשא.

היה לו קצת קשה להבין איך זה יקרה ולהתנתק מהעמידה הדרוכה לידו

אבל בסוף הוא האמין לי ועזב אותו.

 

היום בבוקר, אחרי שהוא התארגן לגן ורגע לפני שהוא יצא,

יצאנו יחד למרפסת, והוא כמובן היה מאושר לגלות את הדשא הירוק

שצמח לו על הראש בדיוק כמו שאמא הבטיחה.

 

ט"ו בשבט תמיד מכניס לי ללב תחושה כזו רעננה של התחדשות,

של צמיחה, של גדילה, אבל אף פעם לא חשבתי עליו ככה כמו היום בבוקר.

כאילו, תמיד ידעתי את זה שהעצים לא מלבלבים סתם ככה פתאום, שקדמה להם

עבודה של זריעה והשקיה, של המתנה סבלנית. של כאבי גדילה.

אבל הפעם גם הרגשתי את זה, וזה ריגש אותי.

 

אני חושבת שאם למדתי משהו מהיום בבוקר, זה לזכור להתבונן על העבודה

שקדמה לגדילה ולשמוח בה. סימנתי לעצמי לזכור ליהנות מכל הרגעים

שמובילים לתוצאות שאני כל כך ממוקדת בהן (בצדק. זו העבודה שלי ובעצם

של כל בעלת עסק, לא רק של מי שעוסקת בפרסום. קוסמטיקאית צריכה להביא

תוצאות, מעצבת פנים צריכה להביא תוצאות. הן ללקוח והן לעסק הפרטי)

בדיוק כמו הבן שלי שהדביק עיניים  ופה לראש-דשא, ואפילו קישט לו את הצלחת

במלא מלא אטבים שהיו במרפסת כדי שיהיה לו כיף וצבעוני בפנים.

 

ויש לזה חשיבות לא מועטה. כי ההנאה מהדרך מייצרת אנרגיה. ואנרגיה

מייצרת השראה. ואנרגיה- הנאה והשראה מזינות זו את זו במעגל טוב ואינסופי

שבהכרח מוביל לשפע, ס"ד והצלחה.

 

ויש עוד משהו שלמדתי מהיום בבוקר.

אחרי שעובדים ומשקים ומשקיעים- ההמתנה היא מתנה, כי רק היא מאפשרת

לכל העבודה שלנו להשפיע מתחת לפני הקרקע עד שיום אחד יצא הדשא ויעשה לנו

טוב בלב. אבל אם עוד לא עבדנו ולא השקענו, גם אם נצא אלף פעם למרפסת-

לא בטוח שנמצא שם דשא, ואפילו לא ראש. כי לא טרחנו להכניס את האדמה

לגרב ולהשקות אותה במים. וזה לימוד חשוב, כי לפעמים אנחנו קצת מתבלבלות

עם ההמתנה, ובמקום להמתין לס"ד אחרי השתדלות, אנחנו לוקחות את ההמתנה

עצמה כהשתדלות.

 

איפה את מזהה את עצמך? 😀

 

לסיום, במה אברכך?

שתהיי לראש (דשא),
ושכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך.
כי העסק הוא עץ השדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היי, אני הודיה טיירי,

האומנת שמאחורי ובתוך הבית הזה.
לא משנה אם אתם אומרים שלום, וולקאם, אהלן או שולעם,
כאן מרגישים בבית.

תרשו לעצמכם לפתוח ארונות, לחטט במגירות, לנשנש מודעות,
לבקש ממני לבשל לכם גם כאלה,
או לסרוג לכם באהבה מיתוג ייחודי עם ריח של חדש.

אני כאן בשביל זה והדבר שהכי עושה לי טוב בחיים הוא לשמוע שאומרים לכם: "ואוו, בלי עין הרע, איך גדלתם." טפו טפו חמסה.